אי שם...

לעזאזל פתאום כל הלחץ של מה יהיה תוקף.

אני כ"כ שמחה לשתחרר סוף סוף וההרגשה היא של ההקלה ענקית, אבל עכשיו יש את הפחד הזה של מה יהיה איתי.

מאיפה מתחילים בכלל?!  איך אני עושה את הסוויץ הזה במוח שעד עכשיו כמעט הכל הגיע אלי על מגש של כסף, ושלא תחשבו שאני מפונקת (טוב נו, אולי קצת), אבל נולדתי וגדלתי בקיבוץ ושם הכל טיפה יותר קל אבל עכשיו צריך להתחיל להיות עצמאית ולחפש עבודה וזה מתחיל להיות קשה.

אני צריכה לכתוב קורות חיים אבל מה אני אמורה לכתוב בהם בעצם: שסיימתי תיכון ועשיתי בגרות מלאה? שעבדתי לפני הצבא בשתיים וחצי עבודות? שהייתי פקידה בצבא? ולמרות שאמרו לי שהפרטים האלה יכולים להיות רלוונטיים אלי כרגע, הם עדיין נראים לי לא מספיקים. ושלא נדבר על זה שרצוי לכתוב על כישורים ואני גרועה בלהעיד על עצמי.

אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה לעשות ומה יכול להתאים לי. אוףףףףףף!  ואף פעם לא הלכתי לראיון עבודה ואין לי מושג מה נכון ולא נכון להגיד ולעשות.

אם למישהו שבמקרה קורא פה יש רעיונות לעבודה באזור השרון (ואני ללא אוטו צמוד עם בעית תחבורקה ציבורית קלה) יכול להציע.

אגב, למה נראה בחוץ כאילו צהוב ולמה בנובמבר כ"כ חם?