פעם היו פקידות חמודות.
חיינו בשלום, כל אחד ידע את תפקידו והן היו רק 2.
כיום, מאיזשהי סיבה, יש 3. ולא רק שיש 3, כל הפקידות במחלקה באות להתנחל משרד לידי ולבכות על איזה מסכנות הן שהן צריכות לחזור הביתה שלוש שעות הלוך שלוש שעות חזור.
לא ראיתי דברים כאלה.
אנשים (נשים) שנלחמות, מוכנות לשבת בכלא ומה לא, רק כדיי שיוכלו לשבת בקריה ולהתלונן על כמה קשה להן לחזור לבית הרחוק שנמצא באיזה מושב שכוח אל.
אז אחת מהפקידות מהמחלקה (קומה נפרדת) באה והתיישבה בכניסה לחדר שלי, בין החדר שלי והחדר של הפקידות וכיבתה את הרדיו.
הרדיו שם כדי ששני העולמות יוכלו להנות ממנו.
אז אני קם ומדליק את הרדיו ושואל אותה מה היא רוצה.
"למה הרדיו חייב להיות כ"כ חזק!"
"אף אחד לא מכריח אותך לשבת פה! אני גם רוצה לשמוע"
לא עברה חצי שעה והרדיו שוב היה כבוי.
אני כועס...