מוביוס

אני כל הזמן קורא כתבות מפגרות בynet כלכליסט ואפילו הארץ על כל מיני "סטטיסטיקות" שהעיתונאי המציא משיחה עם חברים שלו על "דור הX" ו"דור הY" וההבדלים בניהם, ועל איך שדור הX היה עושה תואר, מקובע בעבודה שלו, נאמן, שאף להתקדם בחברה שלו ואילו דור הY זקוק לגירויים תמידיים. דור הרטלין.

קודם כל, לכל חברת צורכי הרטלין שלנו, בתור אחד עם הפרעות קשב, אני לא חושב שזה הגיוני וסביר לצפות מבן אדם שישב כמו זומבי במשך שתיים עשרה שעות. "כיתות לימוד" זו המצאה מודרנית, זה רוע הכרחי ולחשוב שאם ימציאו עכשיו שבב אנאלי שמשפר את התפקוד היומיומי ושעכשיו כולם ילכו איתו כי זה כ"כ טוב ומשפר את הביצועים זה פשוט טירוף.

דבר שני,

כשהייתי קטן שאלו אותי הרבה "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול"
והתשובה הייתה אמורה להיות מקצוע כלשהו.
אם היית חמוד היית אומר "איש זבל" או משהו כזה, אם היית אחד מהזרם היית אומר ?"כבאי" או "טייס" או כל שקר כלשהו שמנסים לשטוף לנו את הראש איתו.
איזו תשובה מפגרת.

היש יותר שטיפת ראש מזה?

מה אני רוצה?

אני רוצה לטייל בכל העולם, לא לישון לילה אחד באותה המיטה ולחוות את כל מה שיש לעולם להציע.
אני רוצה לא לעבוד.
וזה מה שאני צריך לרצות!

מה אני, רובוט? כ"כ חסר ביטחון שאני צריך שהעבודה שלי תגדיר אותי?

אני ריאלי, ולכן אני לא מצפה שזה יקרה בעשור הקרוב, אבל אני קורע את התחת שלי בשביל שאני לא אצטרך לעבוד כל החיים שלי.

ועוד אומרים לי שאני לא בסדר, שאני רוצה גירויים ולהתפתח ולא להיות סביר ובינוני!

הזוי.

פיקולו,

דור הY