מוביוס

למי שלא יודע,אני לומד קורסים בודדים במדעי המחשב.

אני לומד הסמסטר שני קורסים, אחד תכנות *פרופר* והשני מאוד תיאורטי.

אני לא חושב שאי פעם, בשני התארים האחרים שלי, היה לי עומס כה רב - גם כשלמדתי תוך כדי שירות קורסים נוראיים כגון ליניארית, אינפי ומבוא למדעי המחשב. תכנות לוקח כל כך הרבה זמן, אני לא זוכר לילה השבוע שישנתי יותר מחמש שעות.

אני חושב שהכי נורא מבחינתי זה שאני בא לשיעור, אני מקשיב, אני משתתף, אני יודע (או חושב שאני יודע) ובפועל מקבל ציונים כמו 35 ו50 בעבודות ההגשה.
נניח, מבחינה תיאורטית, יש שלוש רמות של "הבנה".

יש את המבין, ידיעה אמיתית בחומר.

יש את הלא מבין.

ובסוף, בתחתית הכל יש "חושב שמבין".

חושב שמבין זה הרבה הרבה יותר גרוע מ"לא מבין". עדיף להיות אידיוט גמור, לא לדעת שום דבר בשום נושא, מאשר לחשוב שאתה יודע מכיוון שאם אתה לא מבין אתה לפחות מנסה ללמוד ואילו אם אתה חושב שאתה מבין ובטוח בבורותך, הריי שאתה אפילו לא מנסה.

לסיום, אם לא הבנתם דבר ממה שאני מקשקש, תבינו את זה-

מסופר על אריסטו שאתנה, אלת החוכמה, קראה לו אליה ואמרה לו
"הו אריסטו, אתה הוא החכם באדם!"

וענה לה אריסטו

"אין זה ייתכן! הריי אני בטוח שאינני יודע לא דבר ולא חצי דבר בשום נושא שהוא!"

וענתה לו אתנה "הריי זו היא ידיעה אחת מעל כל שאר האנושות"

פיקולו