היי שלום נסיכים ונסיכות
איזה יופי שאני כותבת פה למרות שרציתי לנסות לא לכתוב כאן שנה אבל מה זה לא הצליח לי
כי אני כזאת פתלובה שזה גם פתטית וגם עלובה
יו כתבתי משפט שהיה צריך להשתמש בו עם פסיקים ולא פיסקתי
אני חושבת שזו מציאות חדשה
זה חופש
פעם לא יכולתי לראות משפט שאין בו פסיק והיום הכל זה משפט אחד ארוך יווו אני מרגישה כה חופשיה
אבל כמו שאמרתי לך, דנה, אוי נפלתי בפסיק, יש דיסוננס בין הרגשת החופש בנפש
לבין ההתפרשות שלו החוצה
כי אם יכולתי לחיות את מה שאני מרגישה כבר מזמן הייתי מזדיינת
עם שלושים אלף מליון אנשים
אבל אני מעדיפה לשכב במיטה
ולחשוב כמה נחמד היה אם
כשאני יודעת שאני יכולה
ואז רק החרדה לפני שאני עולה לאוטובוס
ולהכריח את עצמי לשמוע מדונה
כדי להירגע מהתחושות
ומהמועקה
ולרדת ולהרגיש את הקרקע את האספלט את המדרכה
ולהירגע
ולעלות על עוד אוטובוס
כי ככה זה כשגרים לפריפרייה וחיים במרכז ואת צריכה לנסוע בתחבורה ציבורית
והחרדות לא עוזבות הן רק מתגברות
ואני חייב הסחת דעת
כי אחרת
אני
מ
ש
ת
ג
ע
ת
וכיף לי ויופי וחרדה אבל כיף ויופי ונחמד
ויש כתבות טובות
ויש פולו אפים
אבל חרדה
אני צריכה
טיפול
שוב
בבקשה
שמישהו יחזיר
אותי לרחל שטיפלה
בי בכל גיל ההתבגרות כמעט
לילה מזדיין אוהבת המון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
