לפעמים אני רוצה למות שם
לטוב או לרע
הלוואי ויכולתי לחיות ככה
ואם לרגע נהיה כנים הבחירה שלי להמשיך אולי לא נובעת משיקולים אידיאולוגים
או מוסריים
ואני לא באמת אקטיביסטית
לא בטוחה שאני בכלל אדם טוב
אולי הבחירה שלי נובעת מהתמכרות להרגשה
הרגשה של ביחד
ושל אהבה
ושל להיות מוקפת גם באנשים שאני אוהבת וגם באנשים שבכלל לא
ולרכל עליהם ולאמץ אותם אל חיקי
ובעיקר להיות מוקפת בהם תמיד
אף פעם לא לבד
אף פעם לא בורחת
ועכשיו זה נגמר ועוד שנייה אני מתחילה מחדש במקום אחר
ואולי זה לא באמת נגמר אלא רק משתהה לקצת זמן
ותופס פנים אחרות
בדיוק כמוני
ממש בדיוק
והלוואי ויכולתי להיות בת 19 בקומונה מחורבנת עם אנשים מכל הגוונים לנצח
אולי עוד קצת זמן שם יהפוך אותי לאידיאולוגית
או מוסרית
ואצליח להיות אקטיביסטית אמיתית
ואולי אדם שהוא קצת טוב.
אני נפרדת בהשלמה ובפחד מעצמי
עכשיו יש לי חצי שנה להתגבר על זה.