צמתי כמו בכל שנה. עד השניה האחרונה.
האמת שדווקא השנה היה לי יותר קל משנים קודמת.
ראיתי כמה סרטים עם המשפחה שלי.
תכננתי גם לראות את "הבועה" לבד.
לא הייתי יכול לראות את זה עם המשפחה שלי. לא רציתי שידעו שאני רואה את זה.
אז התחלתי לראות את הסרט, בווליום די נמוך.
דרך אגב, למי שלא יודע, הסרט הזה מדבר על חבורה של צעירים שגרים בבואה התלאביבית. מדובר על
שלושה שותפים - שני הומאים (שלכל אחד יש חבר) ועוד אחת. זה עוסק ביחסי יהודים ערבים, כי
החבר של אחד ההומאים הוא ערבי, ובעצם על זה הסרט מדבר.
הספקתי לראות רק איזה חצי שעה ואז הלכנו כל המשפחה לתפילת נעילה בבית כנסת הקרוב.
כל הזמן חשבתי על הסרט.
ואז הגיע הקטע עם השופר, והוא די הפתיע אותי. לא ידעתי בדיוק מתי זה יהיה.
אומרים שכאשר תוקעים בשופר שערי השמיים נפתחים ואפשר לבקש בקשות.
חשבתי מה לבקש. הכל רץ לי מהר בראש.
אז ביקשתי שיהיה לי חבר. שניה אחרי זה התחרטתי על כך. אולי עדיף לבקש הצלחה בלימודים, כושר
יותר טוב (שלא יהיה קשה באימונים), אבל כהרף עין זה נגמר. הבקשה שלי נראתה לי כל כך שיטחית.
התוקע בשופר באמת היה די מאעפן.
חזרתי הביתה, סיימתי את השיעורי בית וראיתי את הסוף של הסרט.
אני לא אגלה את הסוף, אני מוכרח אבל להגיד שזה סרט פשוט נפלא, והוא כל כך עשה לי חשק שיהיה לי חבר!!
ועוד אני חייב לומר, שהסצנות סקס שם מדהימות!
כרזת הסרט:

הרגע חזרתי מאימון ובדרך חזרה, ירד עלי היורה! זה כל כך כיף!
עוד רגע אני הולך להתקלח ולאונן (אם עוד נשאר כוח בידיים בשביל זה...)