אז זהו, סיימתי לתרגם את הספר.
עכשיו אני בשלב ההגהות ותיקון
העיצובים, אני מניחה שזה יהיה שלב הרבה יותר קצר מבחינת לוחות הזמנים, משום שתוך
כדי תרגום הספר, עברתי עליו שוב ושוב, אבל יש עוד מספר משפטים שסימנתי לי שאני
רוצה לעבור עוד פעם על הניסוח שלהם.
זה עשה לי טוב - תרגום הספר.
מישהו מחפש מתרגמת מאנגלית לעברית
לא מקצועית אבל רהוטה באנגלית ועברית?
אני לא יכולה להתחייב על התאריך ,
אבל אני מאמינה שהפעם זה יקח הרבה פחות זמן.
הצעות תתקבלנה בשימחה במייל.
**
עבודה – הייתי אמורה לעזוב לפני שבועיים
כבר, אבל הם ביקשו שאשאר עד אמצע אוקטובר, ואחר כך עד סוף אוקטובר.
עכשיו סוכם על
ה- 20 בנובמבר וגם על כך אני לא בטוחה.
לשמחתי אני כבר לא בתפקיד שלי,
אלא בצוות אחר, שעושה עבודה אחרת, וזה מוצץ דם הרבה פחות ממני. מעין ריפוי בעיסוק,
כך אני נרפאת מהקזת הדם ומיניקת המשאבים שלי במשך שנה.
למצוא עבודה בתקופת החגים זה לא
קל. אין מודעות ואין ראיונות. אז בינתיים אני מושכת. כך אני גם נשארת עם האוטו.
עברתי את החמישים אלף בקילומטרז'.
בשישים מחליפים. מעניין מה יגיע קודם, סוף הליסינג – באפריל או השישים אלף.
**
הבוקר התעוררתי וחלמתי על הדירה
שלי. לא שכורה. שלי.
אין לי מושג איך אגיע לדבר כזה. ועוד
לבד.
אבל כבר מזמן הגיע הזמן שאהיה
בבית משלי.
**
השבוע משרדי החברה עברו משכונת
המסעדות היוקרתיות, לעיירה לא מפותחת, אך מתפתחת- מסעדות יש שם- שתי מסעדות פועלים, ועוד כמה דוכנים.
לאנשים- וגם לי, יש להודות- יש
בעיית מסעדות קלה.
זו הורדה משמעותית ברמה לאינ-רמה.
אנחנו נצטרך להזמין מתל- אביב.
זותומרת להחליט כבר בעשר מה אנחנו
רוצים לאכול בצהרים.
אני אומרת לכם- החיים קשים.
המשרדים נחמדים.
הרוב באופן ספייס.
הצוות שחברתי אליו- נמצא במקום
הכי לא אופן ספייס, עם נוף מעולה, אבל דרום מערבי.
מזל שלא אהיה שם בקיץ...
Thank good for his little mercies….
***
אני ממתינה לגשם שירד וישטוף את
הכל.
אני רוצה שישטוף גם אותי.
מרגישה מלוכלכת מבחוץ,
אך זכה וטהורה כמו מי גשמים
מבפנים.
***
זו הולכת להיות שנה מיוחדת מאין כמותה עבורי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
