|
צמח בר
|
| 12/2008
כמה נחמד
- להכניס ידיים
לכיסים של המעיל האדום שלא לבשתי מאז העונה שעברה ולגלות מטבע של חמישה שקלים;
- לשמוע דיסק
של שירי שנות השמונים בפול ווליום, (הכנתי לעצמי אתמול), ולרקוד לצליליו באמצע הפקק באיילון;
- להרגיש
שלכל תהום שאליו אכנס, ממנו גם אצא;
- להבין שלא
משנה מה יקרה, אלו הם החיים, וזה עובר;
אמזונה כתבה אותו והזכירה לי- שראיתי את המשפט הזה מוקדם יותר הערב וציינתי לפניי שאני צריכה לשנן אותו לעצמי-
כל שתבקש יתממש
לא לשכוח את זה, לעולם לא לשכוח!
(משום מה אני לא זוכרת שראיתי לפני כן את המשפט הזה, למרות שהוא מודבק על הפגוש של המוכונית שאני מחנה מולה כל ערב)
| |
|