צמח בר

כתיבה זה כמו צילום.

אתה לא חלק מהמתרחש, אתה משקיף עליו, מתאר אותו במילים, בצבעים בתמונות, בציורים.

מעביר את מה שאתה רואה , מה שניצב לנגד עיניך.

אני כותבת כי זו אני.

פעם גם ציירתי, אולם עפרונות הציור נזנחו זה מכבר.

זה כמעט אותו הדבר.

לצייר, לצלם , לכתוב.

אתה מעמיד חוצץ בינך לבין העולם, המצלמה- משוכללת או לא, המחברת, או הלפטופ, אם אתה בעניין.

אתה לא חלק מההתרחשות כשאתה עושה זאת, אתה מתאר את הנוף, את נספח, צמח זר.

אני כותבת בכדי לדבר.

זו צורת התקשורת שלי.

אני לא מדברת הרבה- אמא שלי ידעה שלושה שבועות אחרי שקניתי אוטו (כן, החזרתי את הרכב-חברה וקניתי בובולינה שתהיה שלי)

אני כותבת על מנת ליצור קשר.

באחת משיחות הטלפון בינינו הוא שאל למה אני כל כך רצינית.

לכי ספרי לו שאני לא מדברת, אני כותבת.

אולי הוא יבין, הוא הרי מצלם.