צמח בר

 יובלות שלא הלכתי לסרט.

חודשים.

לא יצא.

הייתי עסוקה,

סדרי עדיפויות שונים,

השעות שאני עובדת (זה באמת סתם תירוץ).

חירטוטים, תירוצים, וכאלו.

היום הלכנו לסרט, עם עוד זוג חברים.

קיץ, חם, עונת המלפפונים (מישהו יכול להסביר לי את פשט הביטוי?), מחפשים ללכת לסרטים קצת מצחיקים.

מאחר ורצינו להימנע מהמוני הילדים שגודשים את כל המקומות, בחרנו ב"ברונו" המוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה.

את בוראט לא ראיתי, הספיקו לי הקדימונים.

אבל בכל זאת, הייתי מוכנה לנסות את ברונו.

שאני אדע במה מדובר.

Well, מה אגיד ומה אומר?

בתור בידור, הוא נמוך מדי, הוא לא מספיק מבדר;

בתור סאטירה הוא גס, וולגרי והמוני מדי;

בתור אמירה נוקבת על החברה המודרנית/ אמריקאית- אמנם גם זו דרך להגיד את מה שיש לך להגיד, אני לא לגמרי בטוחה שזה קולע למטרה, או ממשיג את היעדים שלו.

אני מניחה שיש למר כהן יעדים מסוימים.

או שלא.

מרביתו של הסרט השתעממתי.

לקראת הסוף היו שתיים שלוש סצנות נחמדות, אני כבר לא זוכרת מהן.

הן לא מספיקות בכדי לשאת את הסרט כולו על כתפיהן, לא בקולנוע, וגם לא בהורדה.

וזהו.

נגמרה פינת האי-המלצה היומית שלנו.

תודה שהייתן עימנו.