צמח בר

והפעם אני לא רוצה להיכנע לרציו שלי.

הפעם אני רוצה ללכת עם התחושות שלי,

לגמרי

עד הסוף.

גם אם אני לא לגמרי מבינה למה ומדוע.

גם אם אני מנסה לשכנע את עצמי שאין כל סיבה.

להעלות צידוקים ושכנועים,

וגם אם את מנסה להגיד לעצמך שזה יסתדר עם הזמן,

גם אם אני מנסה להתגבר,

אני רוצה שלא לוותר על ההרגשה העמוקה הפנימית

שהיא שלי,

גם אם אני לא יודעת אם היא נכונה,

אני מנסה להרגע

לקחת נשימה עמוקה,

לחכות, עוד מעט, עוד רגע, עוד שעה

עוד חצי יממה

לנסות להבין איך להתמודד,

אבל אני לא רוצה.

לא בכל מחיר,

לא במחיר הזה.

זה לא יסתדר עם הזמן,

ואת לא האדם שיעמיד עבורו את הבחירה.

מותר לשנות דעה,

מותר להגיד ולהרגיש לא טוב עם הבחירה שלך, 

ולשנות אותה. 

מותר לך לצפות לקבל הרבה יותר

ממה שקיבלת עד כה.

מותר לך לרצות, לבקש, לצפות

ואפילו לדרוש.

ומגיע לך

מגיע לי

לקבל יותר.

הרבה יתר משקיבלת עד כה.

בכלל,

ובאופן פרטני.

זה בסדר – בצורה שאת מרגישה.

זה לגיטימי, 

לא להתפשר יותר. 

וזה הולך.

או שאת,

הולכת

מפה.

וזו הבחירה.

כרגע. 

***

נמאס לי להסתפק בשאריות או פירורים. 

אני רוצה את כל הארוחה מתחילתה עד סופה.