הפכתי להיות עקרת בית, אני ממלמלת בטרוניה חצי מנומנמת,
הוא מחייך בעדנה
(למרות שעיניי היו עצומות, שמעתי אותה, את עדנה הזותי, גם כן נדחפת לכל מיני מקומות לה להידחף אליהם),
בחרת לקחת את התפקיד הזה, הוא עונה.
יכולתי להמשיך במשפט הפולני- אחרת מי יעשה את שצריך לעשות?
אולם בחרתי לשתוק, לחבק ולנשק.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
