נינוחות נמסכה בעצמותיי, ההחלטה התקבלה, ואני שלמה איתה. כבר לא בוכה בבוקר באוטובוס, מביטה דרך החלון. מביטה באנשים, ויודעת שהסיבה לעצב שלי, עומדת להיפתר. אני שלווה, לא מתלבטת יותר, לא מתחבטת, אני כמעט שמחה. התחלטתי במסע לשיפור בעצמי- ואני שמאמינה גדולה בשילוב של החיצוני והפינימי גם יחד. לדעתי שניהם חשובים באותה המידה, מתחילה לרצות להמשיך לטפס במדרגות, לא רק הריגשיות, גם החיצוניות. וטוב לי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
