צמח בר

מתעוררת באיזושהי שעה של הבוקר,

מוציאה יד אל מחוץ לשמיכה,

לוגמת מים מכוס שמונחת ליד השידה,

מציצה אל השעון,

כן זה כמעט השעה, אבל לא רוצה.

מושכת את השמיכה אל מעל הראש,

נצמדת אל גופו של האיש שלצידי,

וממשיכה לישון.

שעה מאוחר יותר, מצליחה לקום,

מכסת שעות השינה שלי כבר נשלמה.

מפעילה את מכונת הכביסה,

פותחת את התריסים לראות את השמש מאירה מבין העצים,

ונכנסת להתקלח.

המים מספיקים רק בקושי,

ונכנסת להתלבש, לא מחליטה מה

מחליפה ושוב מחליפה,

בסוף מחליטה על השימלה הישנה נושנה

בינתיים השמיים מתכסים עננים.

אוכלת ארוחת בוקר,

מייבשת את השיער, מתאפרת

האיש, מעמקי המיטה מביט בי,

אתה נהנה להסתכל עליי, לא?

זה לא חדש לך. אני מקבלת תשובה,

יוצאת באיחור היסטרי,

ושוב לא הספקתי לתדלק את האוטו,

עדיין לא נדלקה הנורה הצהובה.

הגשם מתחיל כשאני בדרך,

אבל לא נורא.