פתאום, בתהליך שארך מספר שנים, הבנתי שמאדם רב-משימתי (multi-tasking person) כפי שחשבתי שזו אני, הפכתי להיות בעלת חשיבה לינארית.
אולי זה משהו שבא עם הגיל, עייפות החומר, או אולי העדפת ניתוב משאבים לאפיקים אחרים ושונים של שליטה, אולי תמיד הייתי כזו ולא שמתי לב. אבל איפה שהוא אני מבחינה שכשיש לי מספר דברים לעשות בו זמנית, אני כבר לא יכולה לג'אנל בין כולם ולהשלים את כל המשימות בו זמנית כפי שנהגתי לעשות בעבר. אני חייבת לסיים דבר אחד, לנוח (כן, כן), ואז לגשת לדבר הבא.
לדוגמא, אני נמצאת במעקב, בדיקות וטיפולים אצל רופא הבטן שלי על מנת לטפל במגוון בעיות שלא נבדקו ומן הסתם גם לא טופלו מזה שנים.
במקביל, יש לי גם כמה דברים שרצוי שרופא עור יבדוק.
אבל לא, אני ממתינה שהגסטרו יודיע לי שסאת ביקוריי אצלו נמלאה על מנת שאמשיך הלאה ואקבע אצל רופאת העור.
לפחות אני עושה אבחנה בין ביקורי רופא לשם ביקורת (לדוגמא- האורטודנט) לבין ביקור רופא לשם טיפול.
רק לא ברור למה הייתי צריכה להטריד אתכם בכך.
את מי מעניין מאיזה בעיות בריאות אני סובלת?
וחוץ מזה לא יכולתי למצוא דוגמאות פחות דוחות מהנ"ל??????