בסוף יום עבודה מתיש,
נוהגת הביתה, מנסה להירגע,
שמש כתומה בפאתי שמים
נושקת לקו רקיע,
בשולי הכביש המהיר עומדת מכונית,
אדומה, קטנה ועצבנית.
לצידה (של המכונית),
עומד אדם,
מניח טלית,
מתעטף בציצית,
נושא מילותיו,
אל ריבונו של שקיעה.
(לו הייתה לי מצלמה).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
