"את חושבת שיש לי בעיה עם מחוייבות?" שאלה,
היא כבר ליוותה אותי אל החניה על מנת לפתוח את השער, גבה מופנה אליי בעודנו יורדות במדרגות.
על לשוני התגלגלה תשובה צינית ומגחכת שמשום מה נעצרה. משהו בנימת קולה אמר לי- עצרי! זו לא שאלה של תשובה היתולית.
חשבתי שוב על השאלה, האם יש לה בעיה עם מחוייבות. לא, ממש לא. להיפך, היא כולה מחוייבת ומסורה למי שהיא נותנת בו אמון- אבל מי כבר יש לה?
"לא", עניתי לה, "אם כבר יש לך בעיה של אמון, את לא נותנת אמון באף אדם".
אהמממ... אמרה, והמשיכה לדבר על דואר הזבל שממלא את תיבות הדואר (לא אלקטרוני) של השכנים ושלה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
