צמח בר

המטריה שקיבלתי לפני עשר שנים מהפקת הסרט "הסערה" (משום מה זכרתי שהסרט היה עם מל גיבסון בעוד שהכוכב היה ג'ורג' קלוני, שניהם שרמנטיים בכולופן) התפרקה. כנראה נשבר לה להסגר ולהיפתח (הממממ...) ובאמצע הדרך בין למעלה ולמטה (כמו בסערה אמיתית בלב ים) היא נתקעה וסירבה לזוז מאותה נקודה. וזהו. נגמר לה.

מאוד אהבתי את המטריה הזו. היא ליוותה אותי בכל מיני בתים ובכל מיני דרכים בהן הלכתי; למרות שהייתה שחורה וללא כל צבעוניות יתירה ואפילו נשאה עליה את לוגו הסרט. מזל שלא ירד עוד גשם עד שהגעתי לאוטו.

אפשר להתייחס לכך כאל סמל. סיומן של עשר שנים מאוד מסויימות, שלא היו מאוד טובות (בלשון המעטה). אני מאוד מאמינה שעתה יחולו עשר השנים הטובות בחיי.

מאמינה ובטוחה.

מתייחסת למטריה כאל סימבול, איתות מהיקום לשחרר מעליי את עולן של השנים האחרונות שלא היטיבו עימי, להשתחרר מהשלשלאות אליהן כבלתי את עצמי ולצאת לחופשי.

החודש הוא חודש יום ההולדת שלי.

השנה אני מרגישה שהפעם זה יהיה חודש טוב.

טוב מאוד אפילו.