צמח בר

אני טיפוס מרחף.

לא רק שאני מרחפת, אני דוחה דברים שלא כיף לי לעשות.

ודוחה, ודוחה, ודוחה. 

כזו אני.

לוקח לי זמן לקבוע תור לרופא, ואני מגיעה אליו כשכבר מאוחר, מאוחר מאוד כשאני כבר לא יכולה לזוז.

לוקח לי זמן למלא את הטפסים של ביטוח לאומי ולהגיש תביעה.

לוקח לי זמן לפנות לחברת הביטוח שלי להגיש תביעה לאבדן כושר עבודה.

לוקח לי זמן להתפטר מהעבודה לקבל פיצויי פיטורים.

בגלל זה אני היום במצב ביש למדי.

אני במינוס גדול, כרטיסי האשראי נחסמו- ולא יוחזרו למרות הפקדה נכבדה (הלוואה מהאיש), ואני לא יודעת מתי יכנס הכסף הבא

שונאת ביורוקרטיה, אבל אין ברירה.

ממלאת את הטפסים בסופו של דבר, כי הגיע הזמן, מתקשרת לבנק ולא אוהבת את הנשמע.

מתקשרת לסוכנות הביטוח בתקווה.

עוד טופסולגיה.

אני בת יענה, טומנת ראשי בחול, אולי הסערה תחלוף סביבי.

אני פשוט בת יענה.

עדיין לא מרגישה טוב, אבל לא יודעת מה אני יכולה לעשות עם זה.

ממתינה לרופא הבא.

ממתינה לזריקה.

ממתינה להשד יודע מה.

נכנסת לאפטיה וחדלון אישים.

יהיה מה שיקרה.

אהיה אשר אהיה.