צמח בר

8/05/2011

יום א', ערב יום הזכרון, השעה 20:03

כמו מדי שנה, בבוקר אני תוהה אם אעמוד בעת הצפירה, אם אכבד את זכר הנופלים שמותם הבטיחו לי את מקום המגורים שלי, את האדמה עליה אני נעה בבטחון יחסי.

וכמו בכל שנה בעת הצפירה, לא משנה מה אני עושה, אני נעמדת דום, מרכינה ראשי, מצטמררת ומזילה דמעה.

לזכרם, לזכר אלפי אלמונים, זקנים וצעירים, אשכנזים ומזרחיים, ערסים ויאפים, חכמים וטפשים, שנלחמו את המלחמה האינסופית הזו, בשמי ובשם של מאות אלפי ומיליוני אחרים, שזוכרים ומודים להם על ואת הקרבתם.

נזכור לעד אותם.