אם בצפירה הראשונה בערב יום הזכרון,
אני עומדת בראש מורכן, מצומררת ודמעות עולותבעיניי,
הרי שלמחרת,
בצפירת הבוקר הארוכה יותר, עדיין אני מצומררת, עדייןהדמעות בעיניים,
אבל הראש זקוף בגאווה, זו המתנה שהם הורישו לי,
זו המדינה שלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
