(לזכור לשים כותרת)
ופתאום לא בא לי לישון.
תצחקו נורא, כן כן אני יודעת. אתם מגחכים עליי מאחורי המסך.
פתאום לא בא לי לישון.
זה לא שאני לא עייפה, והגרון כואב, והעיניים מרגישות נפוחות, והתחת
מרוב ישיבה ובהייה מול המסך, וכבר מזמן אמרתי לעצמי שאני צריכה להכנס למקלחת.
אבל פתאום לא בא לי להכנס למיטה ולישון.
ובתקופה האחרונה אני כל כך אוהבת לישון.
כבר בעשר בערב אפשר למצוא אותי במיטה, וזה כי אני לא מצליחה לךעשות
זאת לפני כן.
פעם, זה היה לא מזמן, הייתי נכנסת למיטה למטרה אחרת לגמרי.
היום- זה רחוק ממני שנות אור.
היום אני במיטה בכדי לישון.
עמוק, חזק, שינה קשה אני קוראת לזה.
אבל עכשיו לא בא לי להכנס למיטה.
כמו ילדה קטנה.
לפני כמה ימים דיברנו, הקולגה שלי ואני.
היא מעט צעירה ממני, דיברנו על ימים עברו, סיפרנו זו לזו על תהליך
התבגרותנו. כלומר היא בעיקר דיברה ואני הקשבתי.
היא אמרה משהו שקלע לטעמי. "החוויות שעברתי בחיים היו לא קלות,
והן מספיקות לכמה אנשים, אבל לא הייתי מבטלת אף אחת מהן, כי הן עיצבו את מי שאני
היום. אבל אם יש משהו שהייתי רוצה לחזור אליו, זו הבריאות שלי מלפני עשרים
שנה".
אני כל כך עייפה אבל לא בא לי ללכת לישון שזה נורא.
גם סרט או איזו תכנית טלוויזיה שאני יכולה לצפות בא דרך המרשתת לא בא
לי.
מה אני רוצה?
גם זו בעיה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
