צמח בר

מכתוב, אמר לי הנהג הערבי כשהסיע אותי הביתה וסיפר לי סיפור.

מלאך המוות אוסף מדי יום את נשמותיהם של אותם שנועדו למות באותו היום.

את הרשימה של האיסופים לאותו היום הוא מקבל מאלוהים.

יום אחד, הוא ניגש לקבל את הרשימה, ורואה את הנביא יושב עם עוד כמה אנשים.

ביניהם היה אדם ששמו מופיע ברשימת האיסוף לאותו היום.

שואל מלאך המוות את הנביא - מה זה עושה כאן?, הלא הוא צריך להיות בהודו, שם אני צריך לאסוף את נשמתו?

שואל ומביט באדם האומלל.

אותו אדם, מבחין במלאך המוות שמביט בו בתשומת לב כל כך מרובה, ונבהל.

החליט לעשות מעשה, ולברוח בכדי שאותו מלאך המוות לא ימצא אותו.

אסף עצמו, ונסע עוד באותו היום להודו.

מגיע לחדר בהודו, מבריח את הדלתות, נועל את החלונות, אוטם את הבית לחלוטין.

לאחר שסיים את מלאכתו, החליק על סכין ודימם למוות, עד שאסף את נשמתו מלאך המוות.

את רואה, סיים אותו נהג, אין אפשרות לברוח מהגורל, אותו מוות טפשי- של הבחורה שעבדת איתה, שהחליטה לעקוף את מחסום הרכבת- את לא יודעת מה הדחף שנכנס בה. סביר להניח שגם היא לא ידעה מה הכניס לה את המחשבות הללו.

הכל כתוב למעלה.

מכתוב.