לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

צמח בר


כינוי: 

בת: 57





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2011

קיטור אישי


זהו פוסט שעוסק ברמת הקיטורים והבעיות האישיות שלי. אין שום דבר העוסק ברומו של עולם או בחזרתו של גלעד שליט או בשחרור אלף ומשהו מחבלים מהכלא.

אם מישהו זקוק לאיזושהי תובנה או תחושת התעלות או הנאה - 

לא כאן הוא הוא המקום. לא הפעם.


לכו, אני בענייני לשפוך את הלב.

 

***

 

הוא לא בבית עכשיו. רבנו לפני כמה שעות והוא התקלח, הזמין מונית ויצא מהבית. אין לי מושג מי נמצא בכתובת שאליה הוא נוסע, אבל יש לי השערה. אני מניחה שזו עוזרת המאמנת של הבת שלו, זו שמסיעה אותו בכל פעם מהאימון.

זה מטריד אותי, אבל לא יותר ממה שאני מוטרדת בתקופה האחרונה. 

מעבר לכך? אני כל כך כועסת ופגועה ועייפה וסחוטה שאני מתחילה לקלל. ואני לא אוהבת את עצמי ככה. אני בכלל לא אוהבת את עצמי כפי שאני בתקופה האחרונה- מדוכדכת, כאובה, כעוסה.

 

הכל התחיל כי קניתי לחם מחמצת בסופר- בכדי לטעום ולנסות.

למעשה הכל התחיל כשבכלל התחלנו להיפגש ואני אמרתי לו שאני לא רוצה ילדים ואין בכוונתי לטפל בו. אני לא פלורנס נייטיגל אמרתי לו, כמה פעמים.  מאז ועד היום עברו כמה שנים שבמהלכן הפכתי למעין סוג של אם המטפלת בילדה. כל מה שלא רציתי בו הנה התגשם.

 

נחזור להיום- בצהרים הוא אמר לי- "הלחם חמוץ. אל תקני לי עוד לחם כזה" ואני עומדת ליד הכיור שוטפת כלים.

("לקנות לו"???!!!) עמוק בלב מהדהדת הצעקה שלי, ואני מתאפקת.

עניתי שגם כך אני מתרוצצת בקניות כל הזמן אז אני מנסה לראות אם אני יכולה לחסוך לעצמי את ההתרוצצות הזו.

בין לביני רתחתי- לקנות לו.

הוא לא שאל מה קרה שקניתי את הלחם הזה, הוא לא שאל האם טעים לי. אני לא פקטור במשוואה הזו. הכל עוסק רק בו.

אז תלכי לסופר ליד הבית ותחסכי לך את הנסיעה הוא אמר, אז אני גם יכול לעזור לך.

מתי התלוננתי על הנסיעה? ובמה בדיוק תוכל לעזור לי? בלסחוב לחם?

הוא הסתובב ושמעתי את דלת חדר השינה נטרקת. אחרי כמה דקות הוא יצא מהחדר ונכנס להתקלח.

בינתיים, אני שחשקה נפשי בשתיה קלה ולא רק במים (כן, כן אני שותה את המשקה הקלוקל הזה ששמו בישראל הוא דיאט קולה) ועוגיות לתה, אספתי את עצמי ונסעתי לסופר. כן, אפילו קניתי לחם בשבילו.

כמה דקות לאחר שחזרתי, הוא יוצא מהחדר, לבוש, לוקח את התיק שלו, מזמין מונית ממלא בקבוק מים ויוצא.

לידי, בטלפון לתחנת המוניות, הוא אמר את הכתובת שאליה הוא רצה להגיע.

אני משערת שזה אליה.

טוב לפחות אולי היא תיתן לו קצת סקס. וגם ארוחת ערב.

אחר כך, היא גם תעשה לו את הקניות.

 

אני כבר לא יכולה להזדיין איתו, גם לא לעשות אהבה, או סקס או איך שלא יקראו לזה.

אני המטפלת שלו.

נכתב על ידי , 19/10/2011 18:12   בקטגוריות וודרו וילסון, פותחת את הג’ורה ומורידה את הזבל, פטפטת אישית  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצמח בר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צמח בר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)