אתמול בשעה 12 בצהרים לערך, צלצל הטלפון, ועל הצג ראיתי הודעת מלל- הינך רשומה במאגר הדם שלנו, סוג הדם שלך נדרש, אנא הגיעי לבנק הדם לתרום.
בעידודה הנמרץ של קולגתי עזבתי הכל (שולה!, עיזבי הכל ורשמי הפרטים) במיידית ונסעתי אחוזת תחושת שליחות נעלה אל בנק הדם הקרוב למקום עבודתי לתרום דם.
רק בחור צעיר וחסון היה שם לפניי, מילאתי את השאלון המוכר והחביב, נכנסתי לתשאול, בדיקת המוגלובין ורישום, והופ הופ טרללה, הגשתי את זרועי ונתתי את ידי לתרומה.
בין לבין החל טפטוף קל שעד מהרה הפך לזרם אדירים של אנשים הבאים לתרומה.
"מזל שמיד הגענו, אחרת היינו ממתינים כאן שעות", אמרנו בינינו לבין עצמנו.
מבירור קל עלה כי השתלת כבד התבצעה באותן שעות, ומסרון הועבר בין התורמים הרשומים בארגון.
עכשיו קיבלתי מסרון שמודה לתורמים על ההיענות המהירה.
לסיפור הזה אין פאנץ' ליין. רק תחושה טובה שרציתי לחלוק איתכם.