אוהבת אותך, אבל קשה עם עצמי,
אני כותבת לו באסמס.
לכי תסבירי לו,
שאני סוג של "שומרת נגיעה"
לא רוצה כרגע להתקרב במגע,
(לא אליו, ואף לא לאחר)
כדי שלא להיכלא ברגשות של עצמי.
יודעת שאם אכנע למאוויי הגוף,
הרגש יגיע מהר מאוד אחרי.
ומאחר שכבר יש בסיס טוב שם איתו
הסכנה כפולה.
אבל,
שנינו יודעים,
גם הוא , גם אני
שעם כל האהבה ההדדית,
אין כאן חומרים לבניה משותפת ועתידית.
הוא לא יכול לתת
ואני רוצה הרבה יותר.
אני אוהבת לגעת בו,
אוהבת להריח אותו.
אוהבת את טעמו.
אוהבת להרגיש כל כך קטנה (פיזית)
לידו.
וכל כך זקוקה לנגיעה הפיזית,
להרגשה, לחדירה.
לגמירה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
