צמח בר

זגוגית דלת המשרד התנפצה מהרוחות העזות בכפר ועכשיו הגשם יכול להציף (גם) את המשרד.

החתול שישן על הכסא לצידי, נבהל בתחילה, אך לאחר מכן נגש לבדוק מה קורה בחוץ .

הוא גרגר בחוזקה כשהרמתי אותו על ידיי והחזרתי אותו למקום מושבו, חוזר לישון מקופל בתוך עצמו.

אם עד כה הרוחות נשבו בחוזקה, אבל אני הייתי מוגנת מפני פגיעתן ורק צפיתי בהן דרך הדלת והחלונות, הרי שעכשיו גם הקור חודר ומצמית בי כל חשק לעשות עבודה, וכל מה שאני מסוגלת לו הוא רק לבהות בחלון בגשם ובתנודות העצים והצמחים סביבי.

הריח הטוב של הגשם והאדמה הרטובה עולים באפי. אחד היתרונות במקום הזה, הוא שריחות וצלילי הטבע הלא פראי זמינים לכל חש וחוש.

(תחשבו כאילו פרסמתי את זה בצהרים, באמצע הסופה, באמצע יום עבודה)