אין לי את
האיבחון, אני אומרת לו.
אז אין, אומר
הרופא.
איך את מרגישה?
הוא שואל
יותר טוב, אני
מרוכזת יותר, רגועה יותר, אבל אני חושבת שאני צריכה מינון יותר גבוה. בבוקר עדיין
לא מצליחה לאסוף את כל העשתונות, אני מספרת לו, אני יודעת ששכחתי משהו, אבל לא
יודעת מה.
אני שומעת אותו
מגחך לשמע התיאור, תיארתי לעצמי שהמינון לא יספיק לך. מאחר שאין כדורים במינון
יותר גבוהה מ- 54 מ"ג, תיאלצי לקחת שני כדורים, כל אחד במינון של 36
מ"ג.
אני שולח לך את
המרשמים בדואר. לעשרה ימים. תרגישי טוב ונדבר.
אני באמת מרגישה
יותר טוב.
בתחילת השבוע, זו
הייתה העייפות ששלטה, אבל ביומיים האחרונים, כבר אין עייפות. אני מרגישה ברורה
יותר לעצמי, כאילו הזגוגית הקדמית של הרכב בו נסעתי הייתה מכוסה אדים ועכשיו
הפעלתי את האיוורור, והשמשה מתחילה להתבהר ואני רואה מה נמצא לנגד עיניי.
לאט, לאט השמש
תתבהר, ואני אראה את השמיים.