השמש שקעה לא מזמן
גם הירח דק וענוג
עתיד לשקוע מבעד
לאופק בקרוב.
אני בפארק בפינה
לא-שכוחת אל
עם המצלמה, בורחת
מהמחשבות.
עוד מעט החשכה
תעטוף אותי
ואני בתוכה מתחבאת
מבעד לעצים אורות
הבניינים עולים
מאירים את קו
הרקיע
אני מביטה בהם,
מרוקנת את הגוף מעשיה.
רוח נעימה נושבת
עוצמת את עיניי
מתמכרת לתחושה.
יש חוויות שהמצלמה
לא יודעת לשמור
יש מראות שהמילה
לא יכולה לתאר.
יש טעויות עליהן (אליהן)
אני לא מפסיקה לחזור.
עוד יש לי דרך
ארוכה לעשות
זה לא יקרה בן
לילה
שינויי הרגלים
קלים יותר עתה משנפתחה הדלת.
לאט לאט אעשה סדר.
אבא אתה שם?