היא עומדת לעשות,
היא כבר עושה, היא התחילה לעשות את הטעות הזו שעשיתי לפני יותר מעשרים שנה.
הטעות שתקעה אותי
מאחור והעצימה את חומות ההגנה[ החיספוס והציניות.
הטעות שעלתה לי
בכל כך הרבה שנים מבוזבזות, בכאב ותעצומות רגשיים.
היא עומדת לעשות
את אותו הדבר.
ואני יכולה להבין
אותה, מאיפה היא באה ולמה היא עושה זאת.
זה עושה לה טוב
כרגע, וזה מעלה לה חיוך על הפנים, וגורם לה להרגיש טוב.
אבל אני מפחדת שהיא
עתידה לפול לאותה התהום;
ואני, חוץ מלהזהיר
אותה, ולכאוב את העתיד לבוא אליה, לא יכולה לעשות מאומה.
אני מקווה שאני
טועה ושהיא לא תיפול למלכודת הזו.
אבל זו תקוות
שווא.
היא תיפול לאותה
תהום, ואני מקווה שאהיה שם בשבילה.