אני שוכבת במיטה.
קוראת ספר.
אושר למרגלותיי, בפינת בירכיי. ישן.
דריה, הסתובבה עליי, מתחת לשמיכה, מעליה, ובסופו של דבר, הניחה ראשה על זרועי, גופה מכורבל בחיקי, מגרגרת. ישנה אף היא.
אני מביטה בה באהבה, ואומרת לעצמי: כפי הנראה כבר לא יהיו לי ילדים, אבל שני אלו בהחלט מספיקים למלא את ליבי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
