ממתינה למילים שתעלנה בתוכי, ממתינה למעשים שיקרו בתוכי, ממתינה למחשבות שיתעצבו בי, ממתינה לרגשות שיחולו בי, ובינתיים, לאיטי , כמתוך בריכת כאב עצומה, מגיחה אל השמיים, לוקחת לגימת אוויר עמוקה, נותנת לאור לזרום בעורקיי, לפעפע אל תוך אבריי, ועושה פחות אבל
יותר.