ביקב
נבות או פפו מבשלת הבירה במושב צלפון, שניהם היינו הך, על הבמה מופיעה
להקה בשם ירוק עד. על היין לא אדבר, אני לא מבינה כל כך גדולה, גם לא על
הסיידר האלכוהולי הקר שהוא טוב מאוד.
אדבר על המוזיקה. ירוק עד מנגנים אירלנד. מוזיקה מקורית ש חברי הלהקה
מחברים בעיקר. אין מושג למה אבל מיד כשהם החלו לנגן עלו בדמיוני ויז'ואלים
של גבעות ירוקות ושדונים - לפריקונים לפי עולם המיתוסים האירי- מקפצים
בריקודים עם עלמות חן נאוות על הגבעות. תסלחו לי אם אני גולשת לתיאורים
הכרוכים בפנטזיות ועולמות אגדתיים אולם השילוב של המרלו 2009 של היקב, או
הסיידר שלגמתי לפני רגע עם המוזיקה המקפיצה הזו גרמה לי להרגיש כאילו עברתי
בין העולמות והזמנים למקומות שעליהם רק חלמתי.
יש משהו מאוד ethereal במוזיקה הזו. איך הם הגיעו לזה? שואלת אותי חברה. כל
אחד והחיפוש העצמי שלו אני עונה. יש משהו מאוד מרגיע בה. אני מרגישה כאילו
מגהצים ממני את כל קמטי השבוע, מותחים ומרחיקים ממני את כל העיוותים, לאט
כל הכאבים מאבדים את אחיזתם בי ואני מתחילה להרגיש את סופהשבוע.
אלכוהול טוב, מוזיקה מעולה, וחברות שאוהבות אותי וגם הן לא מוותרות עליי גם אם אני כבר מזמן וויתרתי על עצמי.
אם יוצא לכם אז תלכו להופעה שלהם- ירוק עד, או לפחות חפשו את הסיידר של נבות או פפו.
***
אם אתם רוצים לשמוע דוגמא אז הרי לכם הערוץ שלהם ביוטיוב (הרי אי אפשר בלי....)
http://www.youtube.com/user/evergreenband
והם באמת מוכשרים.
תהנו.