צמח בר

אשליות הם אנשים מסוכנים...אין להם חסרונות.

משפט מתוך סרט רומנטי ודביק שהדהד לתוך הריקנות שבי.

אני מוותרת על הפנטזיה והחלומות, נשארת בתוך המציאות שלי, בתוך האהבה שלי.

האהבה שלי לעצמי, המאוהבות שלי בי.

אני נשארת כאן, לא בורחת לשום מקום, לא לעולם הדימיונות ההזויים, לא לפנטזיות, לא להתנתקות.

לא בורחת לשום מקום בעולם.

משחררת את הפנטזיה ומביטה למציאות בלבן של העיניים.

מקבלת ונהנית ממה שיש מבלי לעשות מזה יותר ממה שיש בפועל.

מצד אחד לא מרחפת מעל הקרקע, ובכל זאת חשה

שביעה, מחוייכת, רגועה, שלווה, מליאה, מסופקת.

יודעת שזה לא בדיוק מה שחלמתי עליו ובכל זאת זה לא מרוקן אותי.

מצד שני זה כנראה מה שאני צריכה בשלב זה בחיי, במסע האישי שלי,

מה שאני יכולה.

יודעת שהפנטזיה לא יכולה להיות בעולם האמיתי,

שמה שרציתי באמת לא היה אפשרי

ולכן גם לא יקרה.

אולי, אולי בעתיד.  

כל דבר בא בזמן ובמקום שלו,

יש מלאך ששומר עליי מלמעלה

והוא מגיש לי את החיים שלי,

בזמן ובמקום הנכונים לי

בכדי שאוכל לעכל אותם,

מבלי שאסבול מתופעות בלי רצויות.