צמח בר

ראיתי שיש לך אסימון בארנק, אומר לי בחיוך הקיוסקאי.

את יכולה לתת לי אותו בבקשה? אני אצפה אותו בזהב.

לא, עניתי בחיוך ונזכרתי.

אסימון מוזהב קיבלתי בגיל שמונה עשרה מהגבר הראשון (כן, כן, היו כמה) שהציע לי נישואין.

אני חושבת שעדיין יש לי אותו היכנשהו.

אבל את האסימון הזה קיבלתי מסול שהכרתי דרך *ארז.

זו הייתה דרכה היצירתית לבקש ממני לשמור על קשר.

בינתיים הרבה שנים עברו, ועל קשר אנחנו לא שומרות, למרות שאני מאוד אוהבת אותה.

לשם שינוי, לא הייתה לי יד בדבר בכך שאנו לא שומרת על קשר איתה.

אני מניחה שאני מזכירה לה דברים אחרים, כואבים.

יכול להיות שהיא פשוט שכחה.

אבל את האסימון שלה אני שומרת בארנק, ובכל פעם שאני נתקלת בו מחדש, אני חושבת עליה.

אני מקווה שטוב לה יותר עכשיו.

***

מעניין למה לא היו תגובות לפוסט הקודם.

תמהתני.