צמח בר

שלום לך, איך את מרגישה? הוא שאל כנכנסתי.

"חולה" עניתי והשתעלתי.

הוא משך את הסטטוסקופ והקשיב ושמע.  

את מושכת את זה כבר די הרבה זמן, לא? הרופא אומר/שואל, שלושה שבועות, חודש?

כמעט הכחשתי, אבל נזכרתי שכן, אפילו מעט יותר.

טוב, קחי מרשם לונטולין, סירופ נגד שיעול ואנטיביוטיקה. בשלב הבא, אם האנטיביוטיקה לא תעזור, קחי את המרשם הזה לקורטיזונים.

ואל תתווכחי איתי, אני יודע שאת לא רוצה לקחת אנטיביוטיקה. אין לך ברירה. אלא אם את רוצה דלקת ריאות.

נענענתי בראשי לשלילה.

ואני לא זוכרת מה הוא שאל, כי כשעמדתי לענות, התקפלתי עם התקף שיעול.

הוא שוב משך את הסטטוסקופ, ושוב הקשיב לנשימה שלי.

תנשמי בפה פתוח הוא אמר.

אחר, הביט בי שוב,במבט מודאג ואמר - את לוקחת עכשיו את הקורטיזונים, ביחד עם האנטיביוטיקה. נחסוך לך ביקור בבית החולים.

כשיצאתי, הוא אמר תרגישי טוב.

ויצאתי בהרגשה, שכשהוא שאל איך אני מרגישה, וכשהוא אמר, תרגישי טוב, הוא התכוון לכך וזו לא סתם הייתה אמירה נימוסית.

***

את הסירופ נגד שיעול, ואת הונטולין - עד שלוש פעמים ביום, לפי הצורך.
את האנטיביוטיקה- פעמיים ביום, שעה (!) לפני האוכל, או שעתיים -שלוש אחרי האוכל

את הסטרואידים/קורטיזונים - שני כדורים, פעם ביום, רצוי בצהריים, אחרי ארוחה מלאה.

בואו נתערב שאני אתבלבל מזה?

:-)