אני במצב כלכלי לא
טוב.
לא זה לא הביטוי
הנכון לגמרי. מאז גיל שש עשרה, מזה שלושים שנה אני במצב כלכלי לא טוב. עכשיו אני
במצב כלכלי גרוע. ככה עוד לא היה לי, והיו לי כבר כמה משברים, אבל כזה עוד לא היה.
שתי הלוואות
מהבנק, הוצאות יותר מהכנסות, חוץ מהעבודה הקבועה שלי אני יכולה לעשות עבודת סקרים
טלפוניים, אבל זה קורע אותי גופנית ואני נגמרת. מנסה למצוא עבודות תרגום, אבל כאלו
או שאני לא מוצאת, או שאין בנמצא.
לא אני לא מסכנה.
האדון שלי החליט
להתערב בנושא, ולתפוס פיקוד גם על האספקט הזה בחיי. בכך למעשה הוא מגשים לי חלום
חיים, ישן נושן. שמישהו יתפוס פיקוד עליי, שינהל אותי. זה מה שרציתי מתמיד. שיאמר
לי מה לעשות. שיתן לי הוראות. השאלה, אומרת שוגר, מה יקרה כשהוא לא יהיה שם. נכון
לכרגע, אני עונה, כל מה שאני רוצה זה שהוא ישאר.
הרבה מהבעיות
ומהדברים שמחכים לטיפול הם תולדה של ההפרעה, ה- ADHD. זה לא תירוץ, זו סיבה. בנוסף לעובדה שבשנים
האחרונות הפסקתי להלחם ופשוט נכנעתי, מיואשת, הפסקתי להילחם כנגד עצמי, הפסקתי
להשתמש במנגנונים שעליהם נשענתי עד לשנים האחרונות. אני פתאום מבינה יותר ויותר,
כמה רמת ההפרעה שלי גבוהה ביחס לאחרים שלהם יש גם ADHD. כמה הצלחתי להתמודד יפה עד השנים האחרונות,
עד שהרמתי ידיים.
אם כבר אני עושה
משהו, אז עד הסוף, לוקחת אותו באקסטרים, לא?
הייתי בשישי
האחרון בהרצאה על ADHD במבוגרים, לא
שהם חידשו לי משהו, אולי רק חידדו, וקיבלתי עוד כמה לינקים למאמרים ופורומים שאני
יכולה לקרוא בהם. אני מבינה שאני צריכה גם טיפול התנהגותי, ולא רק את הכדורים שאני
לוקחת. אבל משעשע או לא, הדברים שהאדון שלי עובד איתי עליהם, כמו שליטה בהתפרצויות
רגש, זה חלק מהטיפול ההתנהגותי שהם מציעים למבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז, שאצלי
זה מופיע בליווי של ה- H – ההיפראקטיביות, האימפולסיביות, הנמהרות.
זה לא פוסט
קוהרנטי במיוחד.
בוקר ואני חצי
אפופה- כן, מסתבר שגם זה תסמין ל- ADHD- קשיי הירדמות, שינה לא רגועה, והתעוררות
קשה.
מה רציתי לאמר?
שאני עייפה. לאו
דווקא פיזית, אלא נפשית,רגשית. רוצה למצוא את הפינה הקטנה שלי, לא רק מבחינת
מגורים, אלא גם מבחינת תעסוקה ופרנסה. מקום שאהיה נלהבת אליו, לעסוק בו. לא מחפשת
להתעשר או משהו כזה, אם כי, זה יכול להיות נחמד. אבל משהו שאוהב. שישמח אותי. אני
מניחה שיהיו עליות ומורדות, וזמנים קשים. אין טוב בלי רע. אבל הייתי שמחה לקצת
חסכונות, קצת אוויר לנשימה. קצת להרשות לעצמי דברים בלי להיות חנוקה.
קצת...משהו.
מסכנות של בוקר.
משחררת מילים
ומחשבות. תהיות ורציות.
אני רוצה.
כן, אני רוצה.
את הפינה שלי אני
רוצה.
מגורים
תעסוקה
אחר כך נדבר על
הלאה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
