ולפעמים געגועים זה צורך נואש, ריקנות מסויימת, רצון חזק להיאחז במישהו או במשהו שלא יברח, שימלא את החסר.
לפעמים געגוע זו נוסטלגיה, התרפקות על זכרונות העבר, למה שנדמה לנו שהיה לנו טוב ועכשיו איננו עוד.
אלו געגועים הבאים ממקום ריק וכואב, מתוך הצורך להיות מוכל בתוך עולם אחר, כי בעולם הזה לא טוב למתגעגע והוא רוצה לברוח.
ולעיתים,
נדירות עוד יותר, הגעגוע לא עולה מתוך הריקנות, אלא דווקא מתוך השלם,
המלאות, דווקא מהמקום של הביטחון העצמי והיכולת לשחרר, בלי הצורך לאחוז בכל
הכח, זה געגוע שעולה מתוך הטעם של עוד שנותר לנו בפה. זה געגוע שעולה מתוך
הכדור השלם העגול והמלא.
זה געגוע שבא מהיכולת להכיל גם את עולמו של המתגעגע וגם עולם אחר, שונה, וכל זאת מבלי להיטמע ולהיעלם.