צמח בר

*** למי שלא מגיע לפייסבוק שלי...

אופנוע מרעיש במרחק,

נשמע כמעט כמו אזעקה,

לרגע  נלפתת, נחרדת, נזעקת,

מניעה אזניים כמעשה חתול,

מסיטה ראש,

מקשיבה, מחדדת שמיעה,

עוצרת נשימה

ואז מפלס החרדה יורד,

זה רק אופנוע, כן אני מבינה

ואני נותרת רפויה...

כמעט.

נושאת עימי טראומות

כבר יותר מעשרים שנה,

של לילות טרופים ללא שינה,

זכרונות של צווחות ושריקות טילים,

וימים הזויים בינות חורבות של בתים

מרוסקים.           

אין כזה דבר כמו מלחמת אין-ברירה.

יש ברירה.

תשאלו את אנדר.