צמח בר

אמרת פעם שאתה לא מבין למה.

למה אתה?

למה?

לא ממש עניתי באותו הרגע, אבל כן אני יודעת מה התשובה.

כי אתה יודע לקרוא אותי כמו ספר לכיתה א'

כתוב באותיות קידוש לבנה.

כמו אלפוני מנוקד ומאוייר.

כי קראת אותי עוד לפני שידעת אותי ואני אותך.

כי אתה יכול להכיל אותי, מא' ועד ת'

את כל התהומות שאליהם אני מגיעה,

והשיאים שאליהם אני עולה.

כי אתה יכול להיות קשה איתי,

רגע אחרי שהזלת איתי דימעה.

כי אתה לא מפחד להביע את עצמך,

ונותן לי את המרחב להביע את עצמי איתך.

כי חשפת בפניי את הבטן הרכה שלך,

וחשפת בפניי את הבטן הרכה שלי.

כי אתה מציב לי מראה.

כי אתה יודע מי ומה אני,

גם בלי שאומר מילה.

כי אתה עונה לי באהבה גדולה משלך,

על האהבה שלי שאני נותנת לך.

וגם כשקשה נורא,

מילה אחת קטנה ממך,

ואני נמסה.

כי ביחד, כך אני מאמינה,

נכה שורשים באדמה שאליה אנו שייכים,

ובאותה המידה, גם נעלה נפרח ונצמח מעלה,

אל השמיים שכל כך לנו מחכים.

כי אתה שליט התהו שלי,

בתוך הכאוס שלך.

כי אתה...אתה.

שלי.

ואני... שלך.