צמח בר

יש לך חיוך שובה לב, אמר לי הבוקר האיש מהחניון.

תודה, עניתי ושוב חייכתי אליו.

מגיע לו, לא?

בטח את יודעת את זה, אמרו לך שיש לך כזה חיוך, לא?

אני אישה, אמרתי לו, אני תמיד זקוקה לחיזוקים ומחמאות.

עם חיוך כזה, אשמח אם תגיעי לכאן כל יום.

תבואי מחר?

לא, אני לא עובדת כאן, זה רק ביורוקרטיה ממשלתית שהביאה אותי לכאן.

תבואי שוב להחנות פה, הוא אמר, היציאה מכאן. 

Ein Hod, April 2014. AHAVA