צמח בר

לכאורה השבת הזו אינה שונה מאחרות. לא עשיתי בה דברים שתכננתי לעשות, בדיוק כפי שלא עשיתי את הדברים שתכננתי לעשות גם בשבתות אחרות. אולם כבר מראש ידעתי שהיא עומדת להיות כזו... קשה כאובה, עם דמעות. לא שברון לב, אבל בכל זאת דמעות נקוות בפינות העין, זולגות מדי פעם... רציתי לצאת לצלם, שבת יפה וכל זה ולא מצאתי בי את האנרגיה הזו.

משהו בי כואב מדי. אין בי כוח רגשי אל מול הסיכוי לפגוש אנשים אחרים, משפחות, ילדים צועקים. אין לי משאבים לנהל אינטארקציה קולית- מילולית עם אף אדם. או אפילו רק להיות פסיבית ולספוג לשמוע ולראות אנשים אחרים סביבי.

שאלתי את עצמי ואת הפייסבוק שלי לפני מספר דקות (כן, הפעלתי מחדש את הפרופיל, מסיבות מאוד ספציפיות ואני על הסף של לסגור אותו שוב), מה ההבדל בין להיות במערכת יחסים לבין להיות בקשר.

שאלה קצת כבדה לשבת בצהריים, אנשים או מעכלים את החמין שהחמות שלהם הכינה, או בטיול עם הילדים.

בינתיים הגעתי למסקנה שאני- רוב חיי כמתבגרת או בוגרים העברתי במערכת יחסים כזו או אחרת, נורמאטיבית או לא, קונבנציונאלית או רחוקה מזה. אבל כן, כל חיי, הייתי בתוך מערכת יחסים.

אבל להיות בקשר?

לא.

לא עם עצמי, בכל אופן לא עד לאחרונה, וגם לא איתם, עם בני הזוג שלי. ויותר נכון להגיד- הם לא היו בקשר איתי. אולי בתחילת מערכת היחסים היה רצון כן ותמים לבנות קשר יציב, אבל עד מהרה אפילו הרצון לא היה.

ואני עונה לעצמי-

קשר זה דבר שנבנה לאורך תקופה של שנים, קשר זה תקשורת. מערכת יחסים זה גבולות ומסגרת.

תקופה עכשיו של מחשבות.

מצער אותי לחשוב שהסתפקתי עד כה במועט מדי. נתתי לעצמי לשגות באשליות.

נמאס לי ממערכות יחסים וירטואליות, נמאס לי לעמוד בתור, ולקבל פירורים של שאריות אחרי, בנות זוג אחרות, ילדים, עבודה תחביבים, ושאר דברים ומחלות.

מילים שאמרתי למי שהיה פעם האדם הכי חשוב בחיי...

ובינתיים  - הנה תגובה שעניתי לאחד המגיבות שלי-

ואני רואה את זה בדיוק ההיפך... אפשר להיות במערכת יחסים, כזו או אחרת.. לא משנה איך תגדירי אותה, אבל לא תהיי בקשר בתוכה, בה, איתה. לא תהיי מחוברת לאדם שאיתו את בתוך המערכת.

בגדול- בעיניי מע' יחסים מגדירה ומציבה- גבולות ומסגרת. בעוד שקשר- קשר זה החיבור בין שני אנשים. קשר זה תקשורת.

וכשאין קשר ואין תקשורת, גם מערכת היחסים החזקה ביותר- במובנים של מסגרת- לא תחזיק מעמד.

בקיצור, אני חושבת שאני מוכרת את עצמי בזול, בעבר וגם היום, ואין לי מושג איך יוצאים מהמעגל הזה.

****

והדיון ממשיך שמה בפייסבוק שלי. ואני מתבצרת בעמדותי, כי לא מצליחות לשכנע אותי. שאין מערכת יחסים בלי קשר ויש קשר בלי מע' יחסים. שמערכת יחסים היא ממוקדת, ונועדה לשם יצירה או הגעה לנקודה מסויימת.

בסה"כ זה לא סותר את מה שאני טוענת...בעצם מה אני טוענת?

איבדתי את חוט המחשבה...

הריטאלין קצר המועד שלקחתי הבוקר במטרה למנוע את מה שקרה (היינו את חוסר היכולת שלי להוציא את עצמי מהמיטה) כבר איבד את תוקפו ואני כבר לא מסוגלת להחזיק קו מחשבה רצוף...

מעקמת פרצוף.

בקיצור, לוקחת נשימה עמוקה, מורידה הילוך, ועושה חשיבה.

בא לי להוריד סטירה למישהו.

בעצם לכמה.

לא מגיהה.