צמח בר

סוף יום עבודה

סוף שבוע

סוף חודש

סוף רבעון

הולכת במסדרונות הנטושים בעבודה,

נוגעת בעצמי, ממששת פטמה דרך המחשוף והחולצה הדקה.

כבר הרבה מאוד זמן שלא נגע בי גבר,

לא עשה לא איתי ולא עם הגוף שלי אהבה.

לא חשתי נשיקה, נשימה על אוזן, נגיסת פטמה, מגע של יד, חיבוק, לטיפה, חדירה.

נסוגותי לתוך עצמי ואני שקטה, מצמצמת מגע חברתי, מצמצמת קשרים וירטואליים שאינם נושאים פרי,

שאין בהם תמורה ולו "רק" ריגשית.

ובעצם אני די עייפה.

רוצה לקבל ולא רק לתת.

שיהיה שם מישהו, ולא רק שאני אהיה שם.

היה מי שטעה לחשוב שזה דיכאון.

לא.

זה כינוס משאבים והיערכות מחדש.

האהבה שלי נותרה בעינה.

אני לא משתנה,

אני רק...

מפסיקה לפזר את ימיי ולילותיי לרוח.