צמח בר

עומדת ברחוב המלך ג'ורג', פניי אל השמש החמימה, עיניי עצומות, עפעפיי בוערים באדום-אש.

הרוח הקלילה מבדרת בעדינות את שיערי האסוף וכף ידי פרושה כלפי חוץ.

אני במצב של קבלה.

בידי האחרת שקיות מהשוק. בשקית אחת 2.5 ג'בטינות (זה היה שלוש בחמישה, חמות) ובאחרת קופסת עץ עם צבעים, מברשות ותמונות. לבת-אחותי יש יומולדת השבוע.

וצרור של ענפי גרניום לימוני/רפואי שנקנה ממשהי שעמדה בקרן הרחוב.

מליאה ושליווה.

כשירדתי מהאוטובוס צפיתי במחול חיזור של יון אחר יונתו.

וביום האישה הבינלאומי, אני חשה אישה נאהבת.

אישה, נאהבת.