צמח בר

הזימונים שלי מפחידים אותי אמרתי לפמה השבוע.

היכולות שלי חזקות יותר מכפי ששיערתי.

...ביקשתי גבר.

מזמן אני רוצה אהבה. מזמן אני רוצה לעשות אהבה.

אז ביקשתי שיהיה לי גבר, כמו שאני רוצה.

אחד הסעיפים במפרט היה- שהוא יהיה מכשף.

כן, שהגבר שלי יהיה מכשף.

אם אני מכשפה בהתהוות כמו שפמה אומרת, אז מגיע לי גבר שיהיה כמוני, מכשף אף הוא, או לפחות שיהיה גם הוא בהתהוות.

לא שיערתי, שההוא עם התוכעס היפה, יהיה כפי הנראה המכשף שזימנתי.

טוב, הוא עדיין לא מודע לעןבדה שהוא מכשף.

הוא עוד נלחם בין השכלתנות היתירה שלו, והיכולות המנטליות החזקות שלו.

הכל אצלו מדוד, ואמפירי. אבל הוא מרגיש דברים, יש לו יכולות, יש לו יכולות.

זה קרה.

כשאמרתי לעצמי לפני כמה חודשים, שהוא צריך לעשות את הדרך שאני כבר עשיתי, לא שיערתי עד כמה אני צודקת.

מכשף זימנתי לי.

לא ידעתי שהוא כבר זומן אצלי, בעבר.

חבל שנולדתי עשר שנים לפניו.

אה, כן, כמובן שעשינו...אהבה.

בשבילי זאת הייתה אהבה, וזה הרגיש כמו אהבה גם ממנו.

הפעם לא היו הפיקפוקים שבאו אחרי.

גם אני עשיתי כברת דרך.

ויכולתי להגיד לו שאני רואה מבעד למסך העננים שהוא מפזר.

והוא הבין על מה אני מדברת.

הוא גם ישב שעה וחצי ופתח לעצמו בקלפים, הוא גם ידע כמה קלפים לפתוח ובאיזה מבנה לסדר, ומהי משמעות הסדר שהוא סידר לעצמו.

ואני כל אותו הזמן, לא נגעתי בקלפים שהוא פתח לעצמו, לא רציתי להפר את הסדר. את הפתיחה.

מכשף.

גבר.

איש.

אדם.

הוא.