צמח בר

אני חושבת שזה אחד משירי החג היהודי שאני הכי אוהבת. 

השני אחריו ואני לא מקורית בזה במיוחד, הוא תפילת הנעילה של יום כיפור. 

השיר שקופץ לי אסוציאטיבית מיד אחרי תפילת הנעילה, הוא בכלל לא שיר חג, ובטח שלא יהודי, אלא תפילת אשכבה נוצרית. 

ה"אווה מאריה"

ואחריו מגיע הרקוויאם של אלבינוני - וזה אחד מקטעי המוזיקה החזקים ביותר שאני מכירה ושתמיד גורם לי לבכות לכאורה בלי סיבה. 

נראה לי שבאופן כללי אני חובבת תפילות אשכבה, אבל ומוות. 

אולי זה רמז לבאות או יותר נכון לאהובים המתים והגוססים שלי. 

וזהו. 

עד כאן שידורנו להיום. 

אכתוב שוב, בפעם הבאה שאצליח למצוא סדק בחומת השתיקה שמקיפה אותי. 

אם. 

שב"ש וזה.