צמח בר

את חוזרת מארוחת שישי, "כבר את הולכת?" שואלים המארחים.  

"כן", את עונה, "אני גמורה מעייפות", העיניים אדומות ודומעות.

מזל שזו הליכה קצרה.

את נכנסת הבייתה, חם לך ואת מזיעה.

למקלחת והופ למיטה, אבל רגע – מה עם הכביסה שעל המיטה?

מתחילה לקפל, כן את אפילו גם מצליחה להשלים את המשימה.

בינתיים נזכרת שאת צמאה, ואולי גם איזה פרי קטן לפני השינה?

בננה, שמעתי היא מאוד מרגיעה.

מצחצחת שיניים, והופ למיטה.

מכבה את מנורת הקריאה.

מסתובבת במיטה, מחפשת תנוחה,

הקמט בסדין מפריע לך, את ממש הנסיכה על העדשה.

את קמה, מתחילה למתוח את המצעים.

נכנסת למטח, לוגמת כוס מים קרים.

שלא תתייבשי חלילה במהלך הלילה.

חוזרת למיטה.

מחפשת תנוחה, בא לך סיגריה.

זה אומר לצאת לגינה.

תתאפקי את אומרת לעצמך, ובעצם, למה?

שוב מצחצחת שיניים,

שוב נכנסת למיטה, מחפשת תנוחה,

הפעם לוקחת איתך את הטאבלט, לשחק קצת סודוקו,

לפני השינה.

את לא נינוחה, הגוף שלך כואב מרוב עייפות,

העיניים, לעומת זאת, פקוחות לרווחה.

מכבה את האור,

משנה תנוחה,

שוב עוצמת עיניים,

מנסה להישאר ללא תזוזה,

לפחות רבע שעה.

נזכרת שאת צריכה לקבוע תור לקופת חולים, עבור החיסון השלישי.

חייבת לשם כך לגשת למחשב, כי דרך הטאבלט זה לא נוח.

מתיישבת מול המחשב, פותחת את האתר של אלו עם הסבונים עם הריחות הטובים,

ואחר כך את זה של האיפור, ונזכרת שמזמן לא עשית הזמנה מאייהרב,

משאירה את כל החלונות פתוחים ופותחת אחד נוסף, שחלילה לא תשכחי את מה רצית להזמין בשני האתרים הקודמים.

ממלאה את העגלה הוירטואלית ואז מגלה, שדמי המשלוח עלו ל 20$

ונזכרת שאמרת לעצמך שיותר מהם את לא מזמינה.

טוב, אם אני כבר כאן, אפשר לראות מה התחדש בעולם בעיניי הפייסבוק שלי?

אז הנה בבקשה,

השעה כבר אחרי חמש בבוקר, ואני מתלבטת אם להתחיל לבשל את ארוחת הצהרים או אולי להמתין עוד חצי שעה?

בסה"כ לילה סטנדרטי למדי.