צמח בר

עיניים שורפות מבכי שלא נדמע,

כמו שחיתי בבריכת מיץ בצל.

שמורות עיניים נפוחות, מבכי שכן נדמע.

פנים נפולות,

והחיוך כמו מעולם לא היה.

את שרציתי לעצמי-

הכאב שאותו מזמן לא חשתי-

קיבלתי.

גם אם לא קיבלתי הטוב  ש-

אמור היה לבוא לפני כן.

לא אל תדברו איתי,

ולא תתקשרו אליי.

אין לי צורך,

או רצון

במילים של נחמה.

* * *

רוצה להיות רחוק כל כך,

במקום בו איש אינו מכירני,

לא להגיד שלום לאפאחד,

לא לנהל שיחות קטנות של נימוסין.

לא לענות על "מה נשמע"

לא בנימוס מזוייף,

וגם לא באמת.