זה לא בשבילי, מילמלתי לעצמי בשמונה וחצי בערב, כשעוד ועוד מטלות נחתו על השולחן שלי.
זה לא בשבילי, אני רוצה שיהיה לי בשביל מה למהר הביתה, בשביל מי. אין לי שום סיבה טובה להיות פה, אין לי בשביל מה להשקיע כאן, זה לא שצפוי לי איזה קידום מהיר או איטי או משהו.
זה לא בשבילי, דמעות עומדות בעיניי, אני פה משמונה בבוקר, אני עייפה.
זה לא בשבילי, כשסיימתי את המטלה שהייתה אחרונה לפני שהוסיפו לי עוד משהו לעשות.
קמתי להכין קפה.
זה לא בשבילי, אמרתי לעצמי.
די כבר עם המנטרה הזו- אמרתי לעצמי, בניסיון אומלל להפסיק את המילמול הזה.
חזרתי לקיוביק שלי עם ספל הקפה רק בכדי לראות את תמונת מסך המחשב מתעוותת ונעלמת, לשמוע את נזילת המים מהמזגן שמעל וריח של פלסטיק שרוף נישא באוויר.
זה לא בשבילי, גיחכתי באירוניה.
אה, למי שממש מתעניין- את המטלה האחרונה, לא אני עשיתי בסופו של דבר.
זה לא בשבילי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
